תרגיל בשחרור

לפני כמה חודשים מאוד רצינו לדבר עם מישהו שהוא ״מומחה״ לשחרור. חשבנו על מורי יוגה ופילאטיס, שקלנו לפנות למש״קים במדור שחרורים בבקו״ם, אבל אז, במקום, נכנסנו לאוטו ונסענו לספארי, ברמת גן ולבית החולים לחיות בר, שהוא בית חולים שיקומי. זה בית החולים היחיד בארץ לחיות בר, כך שלא משנה מאיפה את בארץ, אם את חיית בר וזקוקה לאשפוז, את מגיעה לכאן. בביקור שלנו פגשנו נשר שנאסף מרמת הגולן, צב ענק מהערבה, סיסים, ועוד. המטרה שלהם היא כמובן לשקם את החיות ולשחררם אותם לטבע, אבל כמו ששמוליק לנדאו, המטפל הראשי של הספארי אמר לנו, זה לא תמיד אפשרי.

אימוני תעופה

*אם אתם מוציאים חית בר פצועה, אתם מוזמנים ומתבקשים לפנות אותה לבית החולים לחיות בר בסאפרי ברמת גן.

לפני שתצללו אל תוך המערכה הראשונה והסיפור של מורן, מילת אזהרה: לפעמים אנחנו אומרים שסיפור מסוים פחות מתאים לילדים, וממליצים לדלג קדימה אם אתם מאזינים צעירים. אבל הפעם האזהרה שלנו הרבה יותר חמורה. הסיפור הזה הוא סיפור קשה. קשה מאוד. הוא מגולל מסכת התעללות מינית, וכולל תיאורים גרפיים ואלימים. אז האזהרה מיועדת לא רק לילדים, שממש לא כדאי שיקשיבו, אלא גם למאזינים שפשוט מעדיפים לא להיכנס לעולם הזה.

לקראת שידור הסיפור הזה, יצרנו קשר עם אמא של מורן, כדי לאפשר לה להגיב על עיקרי הדברים. היא סירבה וביקשה שנעזוב אותה לנפשה. את תגובתו של איציק, בן הזוג של האמא, אי אפשר היה לקבל.

הסעודה האחרונה של מורן

מכיוון שהרגשנו שאי אפשר להשאיר אתכם (וגם אותנו) עם תחושת מועקה כל כך כבדה, יש לנו עוד סיפור אחד, אחר לגמרי, על הצורך לשחרר. פעמים רבות, ספרי ילדים ובמיוחד הטובים שבהם, לא מגוללים מעשיות נעימות על נסיכות וממלכות רחוקות. יש בהם ניסיון לאצור או להכיל אמת קשה ומורכבת לגבי החיים – כזו שתיחשף באוזני הילדים (וגם באזני הוריהם) במהלך הקריאה, כמו למשל איך לשחרר, לומר שלום.

חברות בלב ים (איור ווליאם סטייג)

עמוס ובוריס מאת וויליאם סטייג. קובי מידן קורא את התרגום של יהודה מלצר. אמיר פקטור עיצב את פס הקול לסיפור.