קודם כל: קישור להחמצה של רוזנטל.
שלושה סיפורים על החמצות – רגעים שבהם המציאות הייתה יכולה ללכת בכיוון מסויים ואז, פתאום, לקחה לה תפנית אחרת. החמצות לאומיות והחמצות אישיות – עם השלכות גדולות, משמעותיות, אפילו טרגיות.
מערכה ראשונה – כמעט שלום עכשיו
לא כל המאזינים שלנו יסכימו שהסיפור הבא הוא סיפור של החמצה. לחלקכם זה אולי מסמן דווקא את ההיפך, משהו שמזל שלא קרה. אבל אין ספק שלא משנה איפה אתם נמצאים במפה הפוליטית, בין אם אתם עומדים כל יום שישי בצהריים בהפגנות של נשים בשחור בכיכר פאריז בירושלים, או עושים הכנות לשבת ביישוב היהודי בחברון, הרגע ההיסטורי שעומד בלב הסיפור הבא מכתיב את החיים שלנו. לטוב ולרע
מערכה שנייה – הולטן
זמן קצר אחרי שישבנו איתו, פילמון נהיה הקפטן של נבחרת הרכיבה ״ביסיקלטה״ – קבוצה מעורבת של ישראלים ופליטים אריתראים. הם התאמנו לאליפות הארץ ברכיבת אופני כביש, והאימונים , פילמון סיפר לנו, הפכו להיות מפלט מהסיפור הכואב שלו, ומהמציאות הלא פשוטה של חיי פליטות ועוני
אבל אז הוא קיבל צו התייצבות במתקן חולות. בהתחלה, אחרי שהתפרסמו כמה כתבות על כך שקפטן קבוצת הרכיבה זומן לחולות, הוא קיבל דחייה של חודש, והיה נראה שהוא הולך לצאת מזה. אבל כשהחודש הסתיים, הודיעו לו שאין דחייה נוספת
כל נבחרת האופניים יצאו ברכיבה קבוצתית עצובה דרומה, למתקן, אי שם בפאתי ניצנה, ליד הגבול עם מצרים. אבל פילמון החליט שבמקום ישיבה חסרת מעש בלב המדבר, הוא מעדיף לנסות את מזלו בארץ אחרת. הוא חתם על ״עזיבה מרצון״, ושלושה ימים אחר כך הוא קיבל מהמדינה סכום כסף וכרטיס טיסה בכיוון אחד לרואנדה
מערכה שלישית – בלטה
לסיום, משהו אחר לגמרי. החמצה… ספרותית
תודות
צוות סיפור ישראלי כולל את רועי גלרון, מישי הרמן, יוחאי מי-טל, שי סתרן, מאיה קוסובר, דנה פומרני, רייצ׳ל פישר, קייטי פולברמן ואיאן לבר. תודה לבני בקר וליוסי צברי
