פרק 19 - דג מחוץ למים - Israel Story פרק 19 - דג מחוץ למים - Israel Story
פרק 19 – דג מחוץ למים
    Download
  • Transcript

לפני בערך ארבע וחצי מיליארד שנה, ככה מספרים המדענים, כדור לבה לוהט התחיל להתקרר ולהפוך למה שאנחנו מכירים היום בתור הבית שלנו. כעבור 800 מיליון שנה, החלו להופיע כל מיני אורגניזימים שמילאו את האטמוספירה בחמצן. רק לפני בערך 400 מיליון שנה, הדגיגים הראשונים לקחו צעד אמיץ, בלתי הפיך, ויצאו לחפש את עצמם מחוץ למים.

אם חושבים על זה, כולנו בעצם חיים את הסיפור הזה, רק ממש בקטן. כשאנחנו נוצרים אנחנו כולה איזה דגיג קטן ששוחה בג’קוזי המחומם בבטן של אמא שלנו. אנחנו מבלים שם 40 שבועות, גדלים, מפתחים ריאות וכליות, לב ומוח, מתרגלים לרעשים המוזרים של העולם מבחוץ ויוצאים, עד כמה שאפשר, מוכנים. אבל לא לכולנו יש את המזל הזה. אחד מתוך עשרה מאיתנו, נולד לפני הזמן. אנחנו פותחים את הפרק עם ד”ר איטה ליטמנוביץ’, והורים לפגים בפגיה ההתפתחותית בבית חולים מאיר בכפר סבא

בניגוד לדג אמיתי, לדג מחוץ למים המטאפורי, יש עדיין צ’אנס, אפילו סיכוי די טוב, לשרוד. אבל זה לא הולך להיות לו קל. היום יש לנו שלושה סיפורים על דגים כאלו, שנמצאים מחוץ למים שלהם – המים הגיאוגרפיים, התרבותיים, הלאומיים. אנשים שמצאו את עצמם בסביבה מאוד זרה ומנסים, כל אחד בצורה שלו, להסתגל ולשרוד.

דנה הרמן הלכה לאיבוד במסדרונות של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

ב-2003 בני סכנין, קבוצת כדורגל מהעיר סכנין שבגליל, עלתה בפעם הראשונה לליגת העל והפכה לקבוצה הערבית היחידה שם. וסכנין, אימצה את האחרות, היא הפכה אותה לחלק בלתי נפרד מהזהות שלה. כל עונה הקבוצה עומדת במרכז של בלאגנים וסקנדלים. בפתיחת העונה הנוכחית למשל, הם העניקו מגן הוקרה לעזמי בשארה, חבר הכנסת לשעבר מבל״ד שנמלט מישראל אחרי שהוא הואשם בריגול וסיוע לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה. לא היה צריך להיות איזה אמנון אברמוביץ׳ כדי לנחש שזה יגרור מיד גל של תגובות – מדובר החמאס שבירך על המהלך ועד לאיווט ליברמן שבסטטוס בפייסבוק הציע לקבוצה לעבור לשחק בפלסטין ודרש להשעות אותם מהליגה. גם לשרת התרבות והספורט, לימור לבנת, היה מה לומר. שתי מילים, בעצם: ׳מעשה שפל׳. תיאורטית, מגרש הכדורגל אמור להיות מקום א-פוליטי, אבל כמו שאגדת ספורט אחרת, יוגי ברה, אמר פעם: ״בתיאוריה אין הבדל בין תיאוריה לתכל׳ס. אבל תכל׳ס – יש.״ המשחקים בין סכנין לבית״ר ירושלים חושפים באופן כל פעם מחדש את המתחים בין שמאל לימין, ובין יהודים לערבים, בדרך כלל בצורה הכי מכוערת ואלימה שאפשר לדמיין. לתוך הבלגן הזה, תזרקו פנימה אחד טדי פסברג, ילד טוב ירושלים מהגבעה הצרפתית. שי סתרן מביא את סיפורו.

תודה לאיטה ליטמנוביץ’, ולכל האמהות, אבות, רופאים ואחיות שפגשנו בפגייה, לדנה הרמן, מנדי כהן ואבשלום קור, לנויה כוכבי, טדי פסברג, עלי ראליה, מודי בר-און, עלא איסבידן, וכל אלו שהיו מעורבים בהכנת הסיפור על טדי בסכנין, ולמיכל דיוויס, ודובי וארז איילון. למפיקה שלנו גאיה עופר. צוות התוכנית כולל את מישי הרמן יוחאי מיטל, רועי גילרון, שי סתרן. מאיה קוסובר ונאוה וינקלר.

הסיפור הזה מתרחש בפליין, ויסקונסין. והאמת, השם של העיירה מתאר אותה מעולה. יש בפליין איזה קולברס, שזה המקדונלדס המקומי, תחנת דלק, סניף דואר, שורת חנויות יחידה שהן המרכז המסחרי של העיירה, ופחות או יותר זהו.שבע מאות שבעים ושלושה תושבים. תשעים ושמונה נקודה שש אחוזים מהם לבנים.  אבל בערך שבעה קילומטר צפונית לפליין, ממש באמצע שום מקום, יש חווה עם מגן דוד גדול תלוי על הצד של המספה. שם, בתוך בית עץ צבוע סגול מצאנו את דובי איילון. זה הסיפור שלו.